מעצבים רבים נוטים לחשוב שהם משתייכים לקבוצה מצומצמת של בעלי כישרון ייחודי. שהם יצירתיים יותר ממנהל עסק או ארגון ממוצע ובעלי חשיבה מיוחדת במינה. האם הם טועים? האם למעצב יש תכונות ייחודיות שאין למהנדס או למנהל שיווק? לא בטוח…
תהליך של עיצוב מוצר מתנהל על פי סדר מוגדר של פעולות ואבני דרך. התהליך משתנה בין פרויקט לפרויקט בהתאם לנתונים השונים אך בבסיסו הוא דומה ברוב הפרויקטים. תהליך העיצוב כולל צורת חשיבה והתנהלות שבאות לתת פתרונות לבעיות מרובות משתנים, ובמקרים רבים לענות על צרכים חדשים שלא היו קיימים לפני כן. דוגמה רלבנטית נפוצה היא מוצר חדשני שלא היה קיים, כלומר בשונה ממקצועות אחרים מעצב צריך ליצור יש מאין יום יום.
מעצב טוב הוא אדם סקרן מטבעו, יצירתי וחושב מחוץ לקופסה, אלו תכונות שבמקרים רבים יהיו למנהל טוב. בהרבה מסיפורי ההצלחה של עסקים שאנחנו שומעים עליהם ניווט את הארגון מנהל יצירתי שהתנהל מצוין. תכונה חשובה נוספת לניהול ולעיצוב היא תעוזה, רעיונות חדשניים בדרך כלל טומנים בחובם רמת סיכון גבוהה ועם סיכויים טובים לכישלון. מנהל טוב יעודד תעוזה וחדשנות בארגון שלו תוך ידיעה שבתווך הרחוק גישה זו תניב פרי, גם אם הדבר כרוך בעלויות כספיות בתווך הקרוב.
מזה מספר עשורים שארגונים ומנהלים מאמצים את צורת החשיבה של המעצבים ככלי לניהול, לצמיחה ולרווחיות ומכנים אותה בשם: "חשיבה עיצובית". חברת IBM לדוגמה הודיעה בשנה שעברה כי החלה בגיוס מסיבי של 1500 מעצבים(!) כדי להגביר את צמיחת החברה, וזאת לאחר שהחליטה לאמץ "חשיבה עיצובית" כבסיס להתנהלותה. מעצבים עוזרים לארגונים כיועצים בנושאים מגוונים, כעובדים ומנהלים במשרות בתחומים שאינם קשורים לעיצוב וכמרצים שמלמדים חשיבה יצירתית בקורסים ובסדנאות. בחשיבה עיצובית תהליך העבודה מתחיל בחיפוש אחר המקום או התוצר שהיינו רוצים להיות בו ולא בפתרון בעיות ועמידה במגבלות ודרישות קיימות. אפשר לקרוא לזה אולי להתמקד תחילה במאקרו ולא במיקרו. בדומה לעיצוב מוצרים גם חשיבה עיצובית שמה את האדם המרכז ומדגישה את חשיבותו במערכת.
אז מה המעצב יודע שהמנהל לא יודע?
בתהליך היומיומי יש אוסף של יכולות שרכשנו, ופעולות שאנחנו נוקטים כחלק מתהליך העבודה שלנו כדי להתמודד עם אתגרים ולהגיע לתוצאות אידאליות. אנחנו לא בהכרח מדברים פה על חשיבה עיצובית אבל כמו שהבנו אפשר לנסות ולהשליך אותן על ארגונים עסקיים ולהנות מתרומתן.
- עבודה רוחבית. בעיקר בשלבי החיפוש הראשוניים אחר כיוונים לפתרונות טוב יהיה להעלות לדיון אלטרנטיבות רבות, ישימות ולא ישימות. בדרך זו אנחנו בוחנים כיוונים רבים של עיצוב ופתרונות טכנולוגיים באופן שטחי ובהשקעה מינימלית, אך מספקת לשלב זה.
- מנגנון קבלת החלטות. עבודה רוחבית היא כלי טוב שעוזר לנו לוודא שאנחנו מכסים את כל התווך, עם זאת חשובה היכולת לקבל החלטות וכך להשמיט אלטרנטיבות פחות טובות לנו במטרה להתכנס. אם בשלב הקונספטים התרחבנו אז בשלב ההתכנסות אנחנו מצמצמים. בעולם העיצוב נהוג לבצע גם את העלאת הקונספטים וגם את צמצומם בישיבות צוות בהם כל אחד מהמשתתפים נותן את דעתו. בארגון שאינו משרד עיצוב החלטות עסקיות מסוימות יכולות להיות נכונות יותר אם נעשו בצוות ולא על ידי אדם אחד.
- עבודת צוות. על פי "חשיבה עיצובית" , בדומה לתהליך נכון של עיצוב מוצר גם בארגון עסקי ריבוי פגישות צוות והתייעצויות יתרמו לקבלת החלטות נכונה. בריינסטורמינג לדוגמה הוא מושג שבדרך כלל מקושר לתחומי הקריאייטיב, עם הזמן יותר ארגונים מבינים את הפוטנציאל הגלום בקיום ישיבות מסוג זה.
- הסרת הגבולות. עם השנים גוברת ההבנה בארגונים חדשניים שגבולות והגדרות יתרות עלולות לפגוע ולהפריע להתנהלות הארגון. בניגוד לימים עברו חברות כיום מקבלות לעבודה עובדים בכירים ללא תואר מתאים לתפקיד מסוים, או ללא תואר בכלל. במשרדים רבים חללי העבודה אינם מוגדרים פיזית עם קירות, בנוסף תוכננו אזורי ישיבה אלטרנטיביים. כך אדריכלים שואפים ליצור נקודות ממשק בין עובדים ממחלקות ודיסיפלינות שונות, ועל ידי כך תורמים להפריה. כל אלה הם חלק מתפיסה כוללת ששואפת להסיר גם את הגבולות שהמוח שלנו מציב לנו בחשיבה.
יצירתיות אם כן היא תכונה שמיוחסת לאנשים מעולם הקריאייטיב מן הסתם Create=ליצור… אך חשיבה יצירתית צריכה להתקיים בכל רגע ובכל מקום אפשרי בארגון, מהעובד הפשוט דרך מנהלי השיווק והמכירות, אנשי התפעול ושרשרת היצור ועד המנכ"ל. בפגישה שערכנו בג'נרל אלקטריק בחיפה זאת בדיוק הגישה בדגש על העובד הפשוט שמקבל עידוד ותמיכה מלאה מההנהלה להציע, לשפר ולייעל בכל רגע.